top of page
  • בעז זלמנוביץ

הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ


כך מוכרז בתהלים צ"ו ו'. כלומר, ואני לא בטוח שרש"י יסמוך ידו על פרשנותי, הכרזה על התפעמות הנובעת נוכח העצמה והיופי של הישות האלוהית המוצגים באמצעים גשמיים הניתנים לחישה בחושי האדם. אני גם מניח שחכמי הסמיוטיקה, פרשני הסימנים, יגידו אני לא מדקדק. בכל מקרה כמה שזה נשמע משונה, או כפי שאמר לי אחד מידידי, "אתה קורא דברים נורא מוזרים לאחרונה, אבל נורא מוזרים", אני דווקא מחבב סמיוטיקה, ואפילו כתבתי מאמר בגישה הזו שלמדתי אצל עוז אלמוג ["המאבק על האבהות – דימוי המנהיגים של מלחמת ששת הימים באלבומי הניצחון", שאול שי וחגי גולן (עורכים), נחשונים, משרד הביטחון ומערכות, 2007, עמ' 389 – 423.]. מאמר שאף אחד לא קרא.


בכל מקרה השבוע נתקלתי באחת מספריות הרכבת ב'הוד והדר - טקסי הריבונות הישראלית 1958-1948' (מוזיאון ארץ-ישראל, 2001) בעריכת בתיה דונר. מדובר בקטלוג או ספר מלווה של תערוכה שאצרה דונר. בנוסף לתמונות הרבות שצולמו באותם טקסים ומצעדי צה"ל של העשור הראשון, הספר כולל שלושה מאמרים שאמנם מכילים הרבה את הביטויים החיוניים של מיתוס, ניכוס תרבותי, הצרנה, הקרנה סימבולית, "חילוף בין הקוטב הרגשי לקוטב הקוגניטיבי", הגוף הקולקטיבי ועוד ועוד, אבל מעניינים. בתיה דונר כתבה על בניית או הבניית [כפי שאוהבים לומר בסוגה הזו] הטקסים במאמר הנושא את השם 'שקיפות הכוח הנראה'. היא מצביעה על חיוניות המצעדים ביצירת הקולקטיביות הישראלית הנבנית, וגם מתאר את יצירת מוקדי הזיכרון וטקסי הזיכרון הראשונים באמצעות תיאור טקסי הקבורה של הרצל [הבאת עצמותיו לישראל] ושל הנשיא הראשון וייצמן.



שני המאמרים הנוספים הם של מעוז עזריהו שעוסק גם הוא ב'מצעדי יום העצמאות' שמעניין שנדדו בארץ בתחילה בין הערים השונות ובכלל זה תל-אביב, חיפה, באר שבע ורמלה וגם ירושלים [שהייתה בעייתית בגל הסכמי הפסקת הנשק]. המאמר השלישי 'טוב למות בעד ארצנו' של נעמי יואלי , העמיד אותי בדילמה. יואלי פותחת בתיאור קרב תל חי וכותבת ש"הקרב הסתיים במותם של שישה מהמגינים", ובכך או שהיא טועה במספר או שהיא מנתצת את המיתוס של שמונה ההרוגים. בכל מקרה, מאמרה דן במיתוסים ובפולחני הנופלים של הציונות ושל ראשית המדינה. המאמר הזה הוא החלש מבין השלושה, בעיקר שהוא מכיל יתר על המידה, גם יחסית למאמרים מסוג זה, ביטויים פסדו-סמיוטיים, כגון "התודעה המטא-מיתית". למרות זאת ניתן ללמוד ממנו על יצירת טקסי הזיכרון החשובים לאתוס הלאומי. וכמובן יש את התמונות הנוסטלגיות שסייעו גם הן בהבניית האתוס וכו' והן מעניינות.


#ספר קטלוג תערוכה של תמונות הטקסים שנועדו לסייע בגיבוש המדינה והאומה. מעניין. לחובבי הנוסטלגיה והסמיוטיקה.


#תקראו ופשוט תהיו נחמדים.


ויש גם שיר של הבילויים הנפלאים


73 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page