• בעז זלמנוביץ

האם יש מחיר לאומץ?


עטיפת 'שכר האומץ' של אנדרס (מערכות, 1963)

כרגיל בשביל להתניע מחדש את הכתיבה וסקירות הספרים אני נמלט לאזור הנוחות שלי - ספרות צבאית. כי מה אני מבין בסוגות אחרות? כאן אני לפחות יודע לבטא את המילים הנכונות, לשים את הסיטואציות במקום המתאים ולהצליח להשלים את התבנית שהסקירות שהתקבעה - שלוש פסקאות עם שלוש תמונות. הנה גם כאן ברחתי לאזור הנוחות של הכל מתחלק לשלוש. לא? לכן חזרתי בפוסט הקודם ל'קרב ללא נשק' של הרטלי לדר (נהר ספרים, 2021). ולעניינו של הספר הזה. אחד הקריטריונים לבחירת ספרים משומשים שאני קונה, חוץ מהנושא והצבעוניות הנאיבית של העטיפה, הם פתקים שנמצאים שכוחים בין הדפים. כל הקריטריונים הללו הובילו אותי לרכוש בביקור האחרון אצל יהודה מ'מרתף הספר' את 'שכר האומץ' של קורט אנדרס (מערכות, פברואר 1963, תרגום זיוי שורר).


תשורה וברכה שנמצאה בספר - צלם בעז זלמנוביץ (חיפה 2021)

זהו תיאור קרבות גדוד רגלים אמריקני במלחמת קוריאה דרך עיניו של סגן אריק הולווי שבתחילת הסיפור משמש כקמ"ן הגדוד אבל צירוף המקרים ובעיקר היפגעות מפקדים מובילים אותו לעמדת מפקד פלוגה וכאיש דומיננטי בגדוד. אמנם זה תיאור קרב מדומיין, אחד שלא התקיים במציאות אבל רבים כמוהו קרו (כפי שקראתי ב'הקרב' של קנת מרסי), וגם העלילה הראשית מעט מופרכת. הקצין הלא מבריק גם בעיני עצמו, הופך במהלך קרב אחד למפקד מוכשר ומנהיג, המג"ד הנערץ והרגיש: "אותות רבים בהתנהגותו העידו על חמלה עזה שהוא חש במעמקי תודעתו לאנושות הדוויה, שנהלה את מרבית ימיה בהרג או בהכנות להרג מחדש." וקצין המבצעים המוכשר של הגדוד מודחים ומקומם מוצבות בראש הגדוד דמויות שמסמלות את ההיפך. אבל אנדרס מכיר את שדה הקרב ואת נפשות הפועלות בו, ומתאר לא רק את הטקטיקה והפעלת הנשק ברמות השונות, אלא גם את תחושות המפקדים והתנהגות המש"קים והחיילים: "תוהים הם בלבם: "האמנם אהיה אני האיש שיפגע הפעם?" "והפגיעה התהיה קשה?" "האם יש משהו נוסף שעלי לעשותו בינתים, שהרי אפשר ולא אזכה עוד...?" אולם רק לעתים נדירות יביעו את מחשבותיהם אלה בדברים." אנדרס גם מצביע על המרחק העצום בין חיי וגישת אנשי הקו הראשון לבין העורף: "עיקרה של התהילה שמיחסים לאנשים בפלוגות הרובאיות של חיל הרגלים באה משום שאיש אינו חפץ באנשים אלה [...] מלחמתם אינה רק נגד הקור, הבוץ או המוות , אלא גם נגד הגישה הלאומית החולנית בכללה. כיצד יכולים להיות הדברים אחרת, תהה הולווי, כאשר האומה מעריצה אלא את חידושי הטכניקה וגיבורים מצחצחי-לשון ההופכים להיות אנשי-מופת?" אבל מעבר להתפלספויות, יש כאן תיאור טוב ומופרט של אנשים מול אש.


תותח - צלם בעז זלמנוביץ (רמת הגולן 2020)

מחיר האומץ או שכר האומץ? כמוטו של הספר מצטט אנדרס את וולטר: "כיום הזכות לפקד אינה מתת הטבע, התורשה; כיום היא פרי עמל, שכר האומץ." באנגלית שמו של הספר הוא "The Price of Courage". כאשר תרגמנו לעברית [אני גאה להיות שותף במיזם] את "להט הפיקוד" של בריאן מק'קוי (הוצאת אמ"ץ-תוה"ד, 2009), ניהלנו ויכוח לוהט ויצרי ביותר על איך מתרגמים את השם הלועזי 'Passion of Command: The Moral Imperative'. "תשוקת הפיקוד" נראה מעט לא מתאים. לבסוף החלטנו ש'להט' מהמובן של מחויבות מוסרית, ואלי גם דתית בהקשרה של הנכונות לסבול את הנטל של הפיקוד מתאים יותר. לא יודע האם קלענו. כך גם התרגום של The Price of Courage ל'שכר האומץ' ולא ל'מחיר האומץ' דומה שמשנה, לפחות עבור הקורא העכשווי, את המשמעות של שמו של הספר ואת המשתמע מתוכנו. אני חושב שהייתי בוחר ב'מחיר האומץ'. אבל זה לא משנה את העניין שיש בספר הזה לקורא התעניין ולאיש הצבא בפרט. ואם אתם לא מאמינים לי, תקשיבו לסא"ל רפאל איתן, בהקדמה: "קצינים - צעירים כוותיקים מן הראוי להם לקרוא ספר זה בעיון, להפיק ממנו לקח ולחרות על לבם את יסודות המנהיגות-הטובה: יושר וכנות, דוגמה אישית, שיקול יסודי וביצוע תקיף, חברות - ושליטה עצמית." כל זה בספר, וגם אני הקטון מסכים.


#ספר תיאור של אנשים בקרב שלא היה אבל התרחש פעמים רבות אי ספור. מומלץ לא רק לקורס מג"דים ומ"פים.


מה קורה עם התווים הירוקים והסגולים? עד שיהיה שינוי וגם אחריו תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר לכל מי קם לכוננות עם שחר

הלילה הארוך ביותר בעולם

נמצא מן הסתם בליבי הנכלם

ותן בתוכי מילל לגדרות

באשמורת שלישית כבו האורות.

#ספר #אנדרס #מחיר_האומץ #מערכות #קוריאה #חיל_הרגלים


94 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול