
אני מודה שלא חיבבתי את 'הסופרים הגדולים'. לא רק זאת, אלא שגם לא כל כך התאמצתי לקרוא אותם [סוג של מעגל שמזין את עצמו, ניתן לשער]. נכון הגדרת 'הגדולים' היא בעייתי, רחבה ומסתורית, אבל ניתן להניח שאונורה דה בלזק נמנה אתם. אני לומד אותו לאט לאט, בקטעים קצרים, בסיפורים הנבחרים בהקפדה, מתורגמים בעברית מדויקת. אחרי שתי צרפתיות, שני צרפתים של נהר ספרים שקראתי לפני שבועיים-שלושה הבטחתי לעצמי שאקרא עוד ממני ולכן הזמנתי את 'המיסה של האתאיסט' (נהר ספרים, 2019 [תרגם ראובן מירן]).

Comments