• בעז זלמנוביץ

אתה מקשיב לי?



יחסי הקברניט-המדינאי עם המעריכים והמתריעים-אנשי המודיעין הם מורכבים, סבוכים ומושפעים מגורמים רבים. בין הרבים שכתבו על נושא מורכב זה בעברית ניתן למצוא את עמוס ידלין ואחרים בסדרת הרצאות של האוניברסיטה המשודרת, ואצל יעלון שראה זאת משתי הזוויות ואצל עמוס גלעד שדיבר על כך עם שמעון שיפר. שני הם מסתכלים על יחסי הקברניט וקצין המודיעין מתוך ניסיונם האישי הרב ומתוך רפלקסיה על עצמם ועל יחסיהם עם הקברניטים השונים לאורך הקריירה הארוכה שלהם. קברניטים צבאיים בדרגים השונים וקברניטים אזרחים - פוליטיקאים בכירים - ראשי ממשלות, שרי ביטחון וחוץ. אהד לסלוי איש המחלקה להיסטוריה של צה"ל כתב את עבודת הדוקטורט שלו על היחסים המוכלים הללו וכעת היא עובדה על ידו לספר - 'המדינאי ואיש המודיעין' (מודן, המחלקה להיסטוריה ומשרד הביטחון, 2021). כאן כמובן המקום לגילוי נאות המספר, שאני מכיר את אהד ועובד אתו במחלקה להיסטוריה של צה"ל, ושאת הספר גנבתי משולחן ראש המחלקה. זהו הספר השני של אהד שיוצא השנה לאחר ספרו על רצועת הביטחון בשנים 1998-1993.


מתוך תערוכת יצירות תומרקין בגלריה גבעון - צלם בעז זלמנוביץ

אחרי הרקע התיאורטי המכיל סקירת ספרות מקיפה והבוחן את יחסי הדרג המדיני וקהילת המודיעין בהיבטים שונים ומזוויות שונות - תפקידה של אישיות המדינאי ואיש המודיעין ואת תפקידם של הארגון ושל המנגנון הבירוקרטי, מציג לסלוי שלושה מקרי בוחן המתארים את השימושים במודיעין שעשו המדינאים בבריטניה של שנות השלושים, בישראל בשנות החמישים, ובארה"ב בשנות השישים, ואת השפעת יחסיהם עם אנשי המודיעין על השימוש במודיעין לסוגיו. המקרה הראשון מתמקד ביחסו של שר האוצר וראש ממשלת בריטניה בשנות השלושים נוויל צ'מברליין ואשר הוביל את מדיניות הפייסנות. מבלי להיכנס לסיבות "הפייסנות" שעיקרן הרצון למנוע בכל מחיר "דור אבוד", מדגים המקרה הן את התנגשות בין אופיו של צ'מברליין אשר אמר: "המתודה שלי היא קודם כל לגבש דעה על דרך הפעולה הנכונה ביותר, ואז לנסות ולהעביר את האחרים את תהליך החשיבה שעברתי." לבין מנגנון המודיעין המדיני והצבאי של הממלכה. [בשביל קצת על התמוטטותו של צ'מברליין כאשר הקונספציה שלו קרסה קראו את מקארטן].


חתול הקריה - צלם בעז זלמנוביץ (תל אביב 2021)

המקרה השני, הקרוב יותר ללבנו, עוסק ביחס למודיעין על מצרים בשנים 1956-1953 של בן-גוריון ושרת, בדרך למבצע 'קדש'. מקרה זה מצביע על הגישות השונות של המדינאים למודיעין. בעוד בן-גוריון היה צרכן כבד של מודיעין ושל מידע גולמי בפרט מאמ"ן, לסלוי מצביע על כך ששרת "גילה חשדנות כלפי המידע וההערכות שהגיעו מאמ"ן, בייחוד בהנהגתו של ג'יבלי, והשפעתם על תפיסת עולמו הייתה שולית." מקרהו של שרת מדגים, איך איש המודיעין שיש לו קרבה וקשר למדינאי משפיע עליו - יהושפט הרכבי שעליו סמך שרת מסיבות המפורטות בספר, ואילו אי אמונו של שרת בבנימין גיבלי (ויש סיבות טובות לכך) גרמו לו לפקפק במודיעין של הארגון - אמ"ן. אבל גם השקפת עולמם המדינית של שני המדינאים השפיעה על השימוש במודיעין וקבלת ההערכות המודיעין על ידם. הנשיא ג'ונסון אמר במהלך הדיונים הרבים על התועלת שבמבצעי ההפצצה האווירית על צפון וייטנאם: "אני יודע שההפצצות האלה חייבות לפגוע בהם. למרות כל הדוחות שאומרים הפוך, אני מרגיש את זה בעצמותיי." תחושת אינטואיטיבית היא דבר חשוב למנהיגים אשר לעתים הניסיון המדיני שלהם גובר על הערכות המומחים במיוחד כאשר הדבר נמצא בתחום הכוונות, אבל זה קורה רק במקרים בודדים מאוד. במקרה זה, ג'ונסון נצמד לתחושותיו למרות שמרבית הערכות גופי המודיעין העריכו שהפצצות לא משיגות את מטרותיהן. הוא ניצל את ריבוי גופי המודיעין בארה"ב ואת הפרצה שהפלורליזם המודיעיני איפשר לו - לבחור את הערכת הגוף המודיעיני שהתאימה לו. במקרה זה מודיעין חיל האוויר שגם לו, מן הסתם, היה אינטרס להצביע על הצד החיובי שבהפצצות [על השפעת ההפצצות על חיל האוויר האמריקני ועל מטוס ה'בז' תקראו אצל טובי].


הרכבי שעסק גם בפן המתודי והאקדמאי של המודיעין הצביע על הסכנה שבהתקרבות המודיעין למדיניות: "אם יוטל על המודיעין התפקיד של עיבוד מדיניות, עלול המודיעין לעוות את הערכותיו כדי שתתאמנה לקו המדיני הנראה לו. המודיעין יאבד בצורה זו את האינטגריטי שלו כגורם בלתי תלוי ואשר בחוות דעו יש משום בקורת על גורמי המדיניות." במורכבות זו ורבות אחרות עוסק המחקר של לסלוי, שלמרות הסכנה של מדעי המדינה והנטייה להתאים את המקרים ההיסטוריים להצדקת התיאוריה, מצליח לתאר בבהירות יחסית את הדברים ומאפשר הסברים למקרים נוספים.


#ספר על מודיעין ומנהיגים. מקרים היסטוריים המאפשרים להצביע על מוגבלות ההשפעה של המודיעין על המדיניות ועל השימוש שעושים המדינאים במודיעין להצדקת מעשיהם. מומלץ לא רק למדינאים, ולאנשי מודיעין, ולא רק לחובבי הסוגה.


נו? יש לו אפילו שם, לווריאנט, ולנו מה נותר לעשות? לקרוא ולהיות נחמדים.


ויש גם שיר בגלל שאתמול שמעתי אודות קורותיו בפודקאסט המצוין - שיר אחד

חכי עמדי עוד רגע קט נעמי

רק בחלום את פה איתי

וכשהבוקר יעלה נעמי

אהיה כאן לבדי

#ספר #לסלוי #המדינאי_ואיש_המודיעין #המחלקה_להיסטוריה #מודן #מודיעין

175 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול